צור קשר
דף הבית
רקרו כי ילדך שווה את זה
לפרטים והזמנות 03 5668000
 
   
 

ילדים ותאונות דרכים

חברת בוסטר משווקת כסאות הבטיחות של ריקארו מגרמניה בישראל שמה דגש על מניעת תאנות דרכים ומעודדת פעילות של הסברה  שתוביל לירידה בתאונות הדרכים , שימוש בכסא בטיחות , סל קל ובוסטר  מסייעים בשמירה על בטיחות הילד והנסיעה ברכב .

 

מקור -הכנסת : מרכז מידע ומחקר

 

 בשנת 2007 נהרגו בתאונות דרכים 32 ילדים ובני נוער עד גיל 17. ילדים הם קרוב ל-20% מן הנפגעים בתאונות דרכים. אף שמספר הילדים הנפגעים ירד בשנים האחרונות, מספר הילדים שנהרגו לא ירד.
• כשלושה-רבעים מן הילדים הנפגעים הם נוסעים ברכב, וכ-20% נוספים הם הולכי רגל. בחלק ניכר מן המקרים הגורם לפגיעה הוא התנהגות לא בטיחותית, דוגמת אי-שימוש באמצעי ריסון מתאימים ברכב (חגורת בטיחות או כסא בטיחות) או התפרצות של הולך רגל לכביש.
• חלקם של ילדים ובני נוער ערבים בקרב הנפגעים בתאונות דרכים גבוה יחסית לשיעורם באוכלוסייה. מינואר עד אוגוסט 2007 נהרגו בתאונות דרכים 26 ילדים ובני נוער ערבים (עד גיל 19), לעומת 15 ילדים ובני נוער יהודים. 12 מתוך 20 היישובים שבהם שיעור הילדים ההרוגים ל-1,000 ילדים הוא הגבוה ביותר הם יישובים ערביים או מעורבים. מן הגורמים להיפגעות ילדים בתאונות דרכים במגזר הערבי אפשר לציין העדר תשתית פיזית נאותה והתנהגות לא בטיחותית ומודעות לא מספקת לנושא של נהגים, ילדים והורים.
•  גורמים רבים, ובהם מוסדות ממשלתיים, עמותות וגופים פרטיים, מקיימים פעילות להקטנת מספר הילדים הנפגעים בתאונות דרכים. משרד החינוך הוא המסגרת העיקרית לפעילות בנושא, והוא מפעיל מגוון תוכניות בהיקף רחב לכל שכבות הגיל, מגיל הגן ועד כיתה י"ב. רוב שעות ההוראה בנושא בבתי-הספר ממומנות על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כלל התקציב המיועד לנושא זה במערכת החינוך היה בשנת 2006/07 כ-53 מיליון ש"ח. אף שהתקציב גדול יחסית לתקציב השנים הקודמות, הוא איננו מאפשר את הוראת הנושא בשעה שבועית מחייבת אלא בשכבות גיל מעטות. בכיתות אחרות שיעור ההשתתפות בתוכניות המוצעות נמוך. במגזר הערבי ובמגזר החרדי, במרבית שכבות הגיל לומדים רק חלק קטן מן התלמידים את הנושא. לצד משרד החינוך מקיימים גופים אחרים, ובהם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וארגון "בטרם", פעילות בנושא, המתמקדת בדרך כלל בפנייה אל הורים ואל נהגים. 
1. מבוא
מסמך זה נכתב לקראת ישיבת הוועדה לזכויות הילד שתתקיים ב-16 באוקטובר 2007 בנושא "ילדים בדרכים: במסגרת היום הלאומי לבטיחות בדרכים". במסמך יובאו נתונים על היפגעות ילדים בתאונות דרכים לפי סיבת התאונה, מקום יישוב ושייכות  למגזר. כמו כן תוצג פעילותם של גורמים הנוגעים בדבר להקטנת מספר הילדים שנפגעים בתאונות דרכים.
2. נתונים כלליים
תאונות דרכים הן הגורם העיקרי לתמותת ילדים מפגיעה ומן הגורמים השכיחים לאשפוז ילדים עקב פגיעה.  מתחילת השנה נהרגו 32 ילדים ובני נוער עד גיל 18 בתאונות דרכים.
כ-33% מן האוכלוסייה בישראל הם ילדים ובני נוער, המהווים קרוב ל-20% מן הנפגעים וכ-17.5% מן ההרוגים בתאונות דרכים. חלקם של בני נוער בני 15 עד 19 בנפגעים הוא הגדול ביותר. עם זאת, שיעור הפגיעות החמורות גדל ככל שהגיל נמוך יותר.
בשנים האחרונות מסתמנת ירידה רציפה במספר הילדים ובני הנוער (עד גיל 19) הנפגעים בתאונות דרכים, אך לא במספר ההרוגים. 
 2002 2003 2004 2005 2006 2007 (עד 30.8)
נפגעים 7,532 7,155 7,172 6,940 6,721 4,742
פצועים קשה 598 570 587 592 544 359
הרוגים 96 80 88 77 84 42

2.1. הגורמים להיפגעות ילדים בתאונות דרכים
על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-77.5% מן הילדים עד גיל 14 הנפגעים בתאונות דרכים הם נוסעים בכלי רכב, כ-19% הם הולכי רגל וכ-2.5% – רוכבי אופניים. מן ההרוגים בגילים האלה כ-56.5% הם הולכי רגל, 39% הם נוסעים ו-4.5% – רוכבי אופניים. 
בקרב בני 15 עד 19, כ-55% מן הנפגעים הם נוסעים בכלי רכב, 37.5% הם נהגים במכונית או באופנוע ו-5.9% – הולכי רגל.
על-פי מחקר שפרסם אגף התנועה במשטרה בשנת 2006, 28% מן הילדים (עד גיל 17) שנהרגו בשנים 2002 עד 2004 נסעו ברכב ללא שימוש באמצעי ריסון. מהולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים, כשני-שלישים מן הילדים עד גיל 12 נפגעו עקב התנהגות לא בטיחותית בכביש, רובם עקב התפרצות אל הכביש. לעומת זאת, למעלה ממחצית בני הנוער בני 13 עד 17 שנפגעו כהולכי רגל נפגעו בעת חצייה רגילה של הכביש. כמו כן, נמצא כי ילדים נפגעים בתאונות דרכים בחודשי החופש הגדול יותר מבשאר חודשי השנה. 
מחקר של ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים בנושא היפגעות ילדים בתאונות אופניים מלמד כי כ-82% מן הנפגעים בשנת 2003 נפגעו בתאונות אופניים ללא מעורבות של רכב נוסף. בתאונות מסוג זה, חבישה של קסדת בטיחות מונעת פגיעות ראש, המתרחשות בכמחצית מתאונות האופניים. 

2.2. היפגעות ילדים בתאונות דרכים ביישובים שונים
בשנת 2006 פרסמה חברת "מתת" מחקר שבדק את רמת הבטיחות ב-92 יישובים עירוניים, ובהם גם ערים בפריפריה, יישובים שבהם אוכלוסייה חרדית גדולה ויישובים ערביים. במחקר נבדקו פרמטרים שונים, ובהם אלו הקשורים לבטיחות ילדים: שיעור הילדים בכלל ההרוגים והנפגעים ביישוב ושיעור הילדים ההרוגים והנפגעים ל-1,000 ילדים ביישוב. בטבלאות שלהלן יוצגו 20 היישובים שבהם השיעור הגבוה ביותר של ילדים הרוגים ונפגעים ל-1,000 ילדים והשיעור הגבוה ביותר של ילדים בכלל ההרוגים והנפגעים.
 12 מתוך 20 היישובים שבהם השיעור הגבוה ביותר של ילדים הרוגים ל-1,000 ילדים הם יישובים ערביים או מעורבים; כך גם שלושת היישובים שבהם שיעור הילדים ההרוגים הוא הגבוה ביותר. כמו כן מיוצגים בטבלה זו יישובים חרדיים ויישובי פריפריה. נוסף על כך, עולה מן הנתונים כי ביישובים ערביים וחרדיים שיעור גבוה יותר מן ההרוגים בתאונות דרכים הם ילדים. ייתכן כי הסיבה לכך היא שיעורם הגבוה של ילדים באוכלוסייה במגזרים אלו. 
3. היפגעות ילדים בתאונות דרכים במגזר הערבי ובמגזר החרדי
3.1. היפגעות ילדים במגזר הערבי
ילדים ערבים הם כ-27.6% מן הילדים בישראל.  מינואר עד אוגוסט 2007 נהרגו בתאונות דרכים 26 ילדים ובני נוער ערבים (לעומת 15 ילדים ובני נוער יהודים), 15 מהם עד גיל 14 ו-11 בני 15 עד 19. 146 ילדים ובני נוער נפצעו קשה. 
במחקר שפרסם ארגון "אור ירוק" בשנת 2005 נמצא כי בשנת 2004 היו ילדים ערבים 32% מכלל הילדים עד גיל 14 שנפגעו בתאונות דרכים – 37% מן הילדים שנפגעו בעת רכיבה על אופניים ו-32% מן הילדים שנפגעו בעת נסיעה ברכב. כמו כן נמצא כי במגזר הערבי חלקם של הילדים בנפגעים גבוה מחלקם במגזר היהודי (14% לעומת 9%), וכי מן הנפגעים במגזר הערבי שיעור הילדים מתחת לגיל ארבע גבוה יחסית למגזר היהודי. 
מחקר שהתפרסם בשנת 2004 ועסק במאפייני תאונות הדרכים במגזר הערבי קבע כי הגורמים העיקריים לתאונות שבהם נפגע הולך רגל הם כדלקמן: רמה נמוכה של תשתיות או חוסר טיפול כללי בתשתיות ביישובים ערביים ובשכונות ערביות בערים מעורבות; מהירות נסיעה גבוהה שאינה תואמת את מאפייני הדרך; שיעור גבוה יותר של כלי רכב כבדים ביישוב; חוסר הרגלי התנהגות בטוחה בקרב הולכי הרגל, ובייחוד בקרב ילדים; התנהגות מסוכנת של הנהגים, כגון נסיעה מסוכנת לאחור ואי-מתן זכות קדימה להולכי הרגל. מרבית התאונות שבהן מעורב הולך רגל ביישובים ערביים הן תוצאה של התפרצות הולך רגל אל הכביש. לתאונות האלה שני גורמים עיקריים: חוסר הרגלי התנהגות בטוחה בקרבת הכביש, בייחוד בקרב ילדים, והעדר תשתיות דרך מסודרות באזורי המגורים לצד חסמי ראות רבים המפריעים לנהגים, ובהם קירות, עצים, שיחים, ערמות אשפה ומכוניות חונות.
רוב כלי הרכב שפגעו בילדים במגזר הערבי היו מסוג טנדר או רכב מסחרי, שבהם האפשרות לראות עצמים נמוכים, ובכלל זה ילדים, מוגבלת יותר מבכלי רכב אחרים. כמו כן, במגזר הערבי שכיחות תאונות בעת נסיעה לאחור שבהן נהרגים ילדים קטנים.
ככלל, הילדים הקטנים ביישובים הערביים אינם מודעים לסכנות הגלומות ברכב נוסע, ואילו הילדים הגדולים יותר אינם נוקטים זהירות כשהם חוצים דרך, אינם יודעים לבחור בנקודת חצייה בטוחה וטועים בבחירה של הרגע המתאים לחציית הכביש. חלק ממקרי הפגיעה בילדים קטנים במגזר הערבי נובעים מחוסר ההשגחה מצד ההורים. ואכן, ממחקר שערך ארגון "בטרם" בשנת 2007 עולה כי ילדים ערבים רבים משחקים בכבישים, במגרשי חנייה או במדרכות, תחליף למגרשי משחקים מסודרים ומוגנים. יותר מ-50% מהילדים משחקים בקרבת מכוניות נעות או חונות ללא השגחה. 
חלקם של ילדים ערבים בנפגעים בתאונות דרכים בעת נסיעה ברכב גבוה אף הוא משיעורם באוכלוסייה. בעניין זה אפשר להצביע על ממצאי סקר שנערך עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים בשנת 2005, שמצא כי ביישובים ערביים 70% מהילדים עד גיל 4, 87% מן הילדים עד גיל 11 ו-85% מן הנערים עד גיל 17 היושבים במושב האחורי – אינם חגורים. נתונים דומים נאספו על ילדים ובני נוער היושבים במושב שליד הנהג.
בסקר בנושא בטיחות ביישובים עירוניים נמצא כי ביישובים ערביים השיעור הממוצע של ילדים הרוגים ונפגעים בתאונות דרכים ל-1,000 ילדים – 0.041 הרוגים ו-7.5 נפגעים – גבוה במידה ניכרת מהממוצע הכללי – 0.023 הרוגים ו-5.7 נפגעים. כמו כן עולה מן הסקר כי ביישובים ערביים חלק גדול יותר מן ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים הם ילדים – 41.3% מן ההרוגים ו-17.1% מן הנפגעים, לעומת ממוצע כללי של 14.3% מן ההרוגים ו-8.7% מן הנפגעים.  
3.2. היפגעות ילדים במגזר החרדי
אף שבקרב העוסקים בתחום יש הסכמה כי שיעור גבוה יחסית של ילדים חרדים נפגעים בתאונות דרכים, כמעט אין מחקרים בנושא זה.
במחקר שבו נבדקו תאונות הדרכים שהיו מעורבים בהן ילדים בעיר בני-ברק בשנים 2002-1999 נמצא כי בני-ברק היא אחת הערים הבטוחות לילדים. שיעור הילדים הנהרגים בה מדי שנה הוא כרבע מן הממוצע הארצי, ושיעור הנפגעים בתאונות דרכים הוא כשליש מן הממוצע הארצי. עם זאת, שיעור גבוה יחסית של ילדים המעורבים בתאונות דרכים הם הולכי רגל בני חמש עד שמונה. כמו כן, נמצאה שכיחות גבוהה של תאונות שמעורבים בהן אוטובוסים, הנוטות להיות חמורות יותר מתאונות אחרות.
מסקר שנבדקה בו חגירת חגורות בטיחות בכמה יישובים חרדיים עולה כי במגזר החרדי שיעורי החגירה של פעוטות, הן במושב הקדמי והן במושב האחורי, גבוהים יחסית לממוצע – 90% חגורים במושב הקדמי ו-51% במושב האחורי (לעומת ממוצע של 59% ו-66% בהתאמה במגזר היהודי הכללי). ואולם, שיעורי החגירה של ילדים (בני 5 עד 11) ובני נוער (בני 12 עד 17) נמוכים, בייחוד אם הם יושבים במושב האחורי.
בכמה ערים שבהן אוכלוסייה חרדית, דוגמת ירושלים, בני-ברק, ביתר-עילית ומגדל-העמק, שיעור הילדים ההרוגים ל-1,000 ילדים ביישוב גבוה יחסית לממוצע הארצי. בערים אחרות, כמו בית-שמש, מודיעין-עילית וצפת, שיעור הילדים ההרוגים ל-1,000 ילדים נמוך.
4. פעילות ציבורית למניעת היפגעות ילדים בתאונות דרכים
גורמים רבים, ובהם מוסדות ממשלתיים, רשויות מקומיות ועמותות ציבוריות ופרטיות, מקיימים פעילות להקטנת מספר הילדים הנפגעים בתאונות דרכים. משרד החינוך הוא הגוף העיקרי המקיים פעילות בנושא, בשיתוף גורמים כגון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משטרת ישראל והשלטון המקומי.
4.1. משרד החינוך
אגף זהירות ובטיחות בדרכים במשרד החינוך אחראי לחינוך לבטיחות בדרכים במשרד החינוך. האגף פועל באמצעות ממוני בטיחות בדרכים ורכזים ארציים המפקחים על הוראת הנושא במוסדות החינוך. על-פי הוראת חוזר מנכ"ל לשנת הלימודים תשס"ח, חובה ללמד זהירות בדרכים כשעה שבועית בכיתות א', ה', ט', י' וי"א.  בשכבות הגיל האחרות ובגני-ילדים נושא הבטיחות בדרכים משולב בתוכנית הלימודים בעיקר במסגרת הנושא "כישורי חיים". בכיתות האלה המנהל רשאי להחליט מה היקף השעות שיוקצה ללימודי זהירות בדרכים מתוך סל השעות העומד לרשותו. נוסף על כך, התלמידים משתתפים בפעילויות בית-ספריות וכיתתיות הקשורות לבטיחות בדרכים. להלן פירוט מספר הכיתות שהשתתפו בפעילות בשכבות גיל שונות ושיעורן בכלל הכיתות בשנת 2005.
שכבת גיל שם התוכנית מספר התלמידים שלמדו את התוכנית שיעורם בכלל התלמידים בשכבת הגיל שיעור החשיפה במגזר הערבי
גני ילדים לנוע בעולם מתנועע 102,024 33% 26%
א' ללמוד תנועה 71,939 68% 57%
ב' ללמוד תנועה 40,044  
ה' עצמאים בשטח 44,098 46% 17%
ו' הפעלת משמרות הזה"ב 45,097 40% 13%
ט' חינוך לבטיחות בדרכים 27,555 30% 24%
י' חינוך לבטיחות בדרכים 6,097 7% 5%
י"א החינוך התעבורתי 77,251 87% 88%
י"ב  הדרכה לנהגים צעירים 30,384  
מן הנתונים שמסר משרד החינוך עולה כי בכיתות שבהן הוראת המקצוע היא חובה, הוא נלמד בחלק גדול מן הכיתות, אך לא בכולן. בשכבות הגיל שאין בהן חובה ללמד את הנושא שיעור ההשתתפות בתוכניות ובפעילויות שונות נמוך, בעיקר במגזר הערבי. שיעור ההשתתפות במגזר החרדי נמוך אף הוא – 24% מילדי גני הילדים וכ-29% מילדי בתי-הספר היסודיים – על אף התקציבים הניכרים המוקצים למגזר זה בשנתיים האחרונות.
נוסף על כך, נערכות בבתי-הספר פעילויות ותוכניות בנושא בטיחות בדרכים דוגמת תערוכות, טקסים וימי שיא מחוץ למערכת השעות הרגילה. לעתים קרובות הפעילות נעשית בשיתוף גורמים כגון הרשויות המקומיות, הורים, תנועות נוער וארגונים קהילתיים אחרים. 
הרשות הלאומית לבטיחות הדרכים היא הגורם המממן את הוראת הבטיחות בדרכים בבתי-הספר התיכוניים ובבתי-הספר במגזר החרדי. בשנת 2006/07 העבירה הרשות לצורך זה לבתי-הספר תקציב של כ-42 מיליון ש"ח. 10 מיליוני ש"ח נוספים הוקצו לנושא מתקציב משרד החינוך; כמחציתם מוקדשים למימון הפעלת רכזים לבטיחות בדרכים בבתי-ספר, והשאר – למימון הוראת הבטיחות בדרכים בחינוך היסודי, לילדים בעלי צרכים מיוחדים ובמכללות להכשרת מורים ולכיסוי הוצאות התפעול של האגף. בשנתיים הבאות התקציב המועבר על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים אמור לגדול בכ-14 מיליון ש"ח בכל שנה, עד ל-80.149 מיליון ש"ח בשנת 2009. בד בבד, יגדל תקציב משרד החינוך לנושא זה בכ-2.75 מיליוני ש"ח. 
רכז בית-ספר לבטיחות בדרכים, שהוא מורה מצוות בית-הספר שקיבל הכשרה בנושא הבטיחות בדרכים, הוא הגורם העיקרי שבאמצעותו משרד החינוך מפעיל את תוכניותיו בנושא בבתי-הספר. בשנת הלימודים הנוכחית פועלים רכזים ב-1,300 בתי-ספר (שהם כשליש מבתי-הספר במערכת החינוך). התקציב להפעלת הרכזים מגיע, כאמור, מתקציב משרד החינוך, והגדלת מספרם נמנעת משיקולים תקציביים. העלות השנתית של העסקת רכזים בכל בתי-הספר תהיה כ-11 מיליון ש"ח. 
לדברי מנהלת האגף לבטיחות בדרכים במשרד החינוך, גב' רחל רותם, הגדלת התקציבים המוקצים לנושא זה ממשרד החינוך ומהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תאפשר ליותר תלמידים להשתתף בתוכניות בנושא. נוסף על כך, האגף מבקש לחזק את מעמדו של החינוך לבטיחות בדרכים בבתי-ספר באמצעות קביעתו כמקצוע מחייב, שהוראתו חובה בכל שכבות הגיל, וניתן בו ציון בתעודת הסיום של בית-הספר היסודי ובתעודת הבגרות.  
4.2. ה
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה היא הגוף הממשלתי המרכזי המופקד על נושא הבטיחות בדרכים. נוסף על פעילות הרשות באמצעות מערכת החינוך, הרשות מקיימת פעילות בערוצים אחרים, ובהם פעילות מטעם האגף למודעות ולמעורבות הציבור ופעילות הסברתית.
האגף למודעות למעורבות הציבור יוזם תוכנית ייחודית המכוונת למשפחות. במסגרת התוכנית הוקם אתר אינטרנט למשפחות ולילדים ויופץ מוסף בנושא בטיחות בדרכים בבתי-הספר. למשפחות מוצע להצטרף לתוכנית באמצעות הצהרה על מחויבותן לבטיחות בדרכים. המשפחות יוזמנו להשתתף  בפעילויות הרשות ויקבלו עיתון אלקטרוני ומשחקים העוסקים בתחום. כיום נמצאת התכנית בשלב ההשקה, ורשומות בה כ-200 משפחות כפיילוט, עוד סוף השנה מקווים להצטרפות של עשרות אלפי משפחות.
הרשות יוצאת מדי שנה בכמה מסעות פרסום, הכוללים תשדירים בטלוויזיה ובערוצי התקשורת האחרים ומכוונים לילדים ולמשפחות. הפעילות מגיעה לשיאה בתחילת שנת הלימודים ובחופש הגדול. כמו כן האגף מקיים שיתוף פעולה מתמשך בנושא עם ערוצי הילדים.  
4.3. ארגון "בטרם"
ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים מקיים זה כעשור פעילות למניעת היפגעות של ילדים בתאונות דרכים. הפעילות מתמקדת בצמצום היפגעות ילדים הנוסעים ברכב, שהם רוב הילדים הנפגעים ונהרגים בתאונות דרכים. במסגרת פעילותו התקיימו מסעות פרסום בערוצים שונים והופץ חומר הסברה בנושא, ניתנו ייעוץ והדרכה בנושא להורים ולילדים והתקיים שיתוף פעולה עם תחנות טיפת חלב, קופות חולים ובתי יולדות. כמו כן שופרו תקנות התעבורה באופן שיחייב, בין השאר, ישיבה במושב מתאים עד גיל שמונה.  
 
מקורות
פרסומים ומאמרים
• ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, "נתוני היפגעות ילדים בני 17-0 בתאונות אופניים בישראל".
• ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, "עשור לקידום בטיחות ילדים ברכב".
• גיטלמן, ויקטוריה, "מאפייני תאונות דרכים במגזר הערבי".
• גיטלמן, ו; חמו-לוטם, מ. ואנדי-פינדלינג, ל.; היפגעות ילדים בישראל: דוח "בטרם" לאומה, ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, אוקטובר 2006.
• דוד, תמי וחזני סיגלית, "מעורבות ילדים ובני נוער בני 17-0 – מבט רב שנתי", משטרת ישראל, מדור מחקר את"ן.
• לוטן, ציפי וקראוס, אנט, "היפגעות ילדים בתאונות דרכים", "אור ירוק" – העמותה לשינוי תרבות הנהיגה בישראל, יולי 2005
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "לקט נתונים לרגל יום הילד הבינלאומי החל ב-20 בנובמבר 2006".
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד התחבורה: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, "תאונות דרכים עם נפגעים 2002-2006".
• משרד החינוך, לשכת הסמנכ"ל הבכיר למשאבי אנוש, אגף זהירות ובטיחות בדרכים, מצגת לסיכום שנת הלימודים תשס"ז.
• משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חברת "גיאוקרטוגרפיה", "חגירת חגורות בטיחות – השוואה בין מגזרים", יולי 2005.
• הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, האגף למודעות ולמעורבות הציבור, "נוהגים אחרת – זה עניין של חיים"
• "מתת" – מרכז תכנון תחבורה בע"מ, "הבטיחות בדרכים עירוניות בישראל בשנים 2005-2004 – בחינת רמת הבטיחות הכללית ומאפייני הבטיחות ב-92 יישובים עירוניים", אוקטובר 2006.
• "מתת" – מרכז תכנון תחבורה בע"מ, "מעורבות ילדים בתאונות דרכים בבני ברק 2002-1999".

• מכתבים ושיחות
• אתי וילנאי, מנהלת הסברה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שיחת טלפון, 10 באוקטובר 2007.
• רינת צאיג, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מכתב, 11 באוקטובר 2007.
• רחל רותם, מנהלת האגף לזהירות בדרכים, משרד החינוך, שיחת טלפון ומכתב, 9 באוקטובר 2007.

 

אנא סעו בזהרות

מעוניין שניצור עמך קשר?

תיאור

Bookmark and Share


 
   
 

RECARO® and Start® are registered trademarks of RECARO GmbH & Co. KG
RECARO® reserve the right to make modifications in technology, colour, form and design.

childseat.co.il is a Booster Energy ltd company. Copyright © 2012, All Rights Reserved

 

על המשתמש באתר לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על המידע שבאתר,כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ מוסמך וכן אינו בא להחליף חוות דעת או ייעוץ מוסמך

 

 

כסאות בטיחות, בוסטר, בוסטר גב, סל קל מושב בטיחות לילד